נהיגה בשכרות וביטוח רכב

את מאמר זה אפתח במקרה אמיתי של לקוח ממשרדי נקרא לו דוד (שם בדוי). לפני כמה חודשים נסע דוד ברחובות ראשון לציון בשעת לילה מאוחרת. באחת הצמתים בעיר התנגש רכבו של דוד בג’יפ מרצדס חדש ונצץ.

כתוצאה מהתאונה התהפך רכבו של דוד והוא נפצע ופונה לבית החולים. בבית החולים נלקחה ממנו דגימת דם שלימים נדגמה בה כמות אלכוהול של פי 4 מהמותר בחוק. כתב אישום חמור על נהיגה בשכרות וגרימת תאונה הוגש מיד לבית המשפט בפתח תקווה.

בטרם החלו הדיונים בתיק, התקשר דוד בבהילות למשרדי ואמר כי קיבל לידיו תביעה כספית על סכום המתקרב ל 200,000 ש”ח מחברת הביטוח של רכב המרצדס בו הוא פגע.

לדוד היה ביטוח צד ג’ בעת התאונה, אך משהוגש כתב אישום כנגדו בגין נהיגה בשכרות וגרימת תאונה, חברת הביטוח טענה כי פוליסת הביטוח איננה מכסה מקרים בהם המבטוח נהג את רכבו בעודו בגילופין.

אז מה המציאות הנוהגת כיום? האם לחברת הביטוח זכות להתנער ממבוטח מקום בו הוא מואשם בנהיגה בשכרות? מה לגבי עבירות אחרות? האם כל עבירת תעבורה גוררת את ביטול הכיסוי הביטוחי?

בפסק דין שניתן לאחרונה דן כבוד השופט גלעד הס, בתביעה של צעיר שנהג ברכב כשהוא שיכור וכאשר ניידת משטרה הורתה לו לעצור, הוא החל לברוח ממנה בנהיגה פרועה בניגוד לתנועה ובמהירות מופרזת. תוך כדי בריחתו פגע נהג הרכב במספר רכבים עד שנעצר.

חברות הביטוח שביטחו את אותם רכבים שניזוקו הגישו תביעה נגד הנהג ונגדחברת הביטוח מגדל שביטחה אותו.

הנהג הודה באחריות לתאונות ולנזקים וטען כי הוא מבוטח בביטוח צד ג’. חברת הביטוח מגדל שיבטחה אותו, טענה כי הנהג ביצע פעולות שאינן חוקיות, למשל בריחה ממשטרה, נהיגה בשכרות ועל כן הכיסוי הביטוחי אינו חל.

כבוד השופט גלעד הס קבע כי שלילת פוליסת הביטוח תפגע בנהגים חפים מפשע. השופט סקר את הפסיקה הנוהגת אשר ממנה עולה כי בתי המשפט אינם נוהגים לשלול את הכיסוי הביטוחי. בתי המשפט השונים נחלקו בפסיקתם בנושא מקום בו היו עבירות נוספות או התנהגות עבריינית של הנהג.

“לא אכחיש כי התגובה הרגשית המיידית הינה לכיוון שלילת הכיסוי הביטוחי מנהג זה“, ציין השופט הס, אך למרות זאת, גרס בית המשפט כי אפילו המקרים הקשים ביותר של נהיגה בשכרות ואף יחד עם עבירות חמורות נוספות, אינם מצדיקים את ביטול פוליסת הביטוח ושלילת הכיסוי.

“גם המקרים החמורים ביותר של נהיגה בשכרות, גם ברמה גבוהה ובצירוף נסיבות מחמירות אינם מצדיקים את שלילת הכיסוי הביטוחי.“

עוד קבע השופט כי שלילת הביטוח יכולה לפגוע באנשים אחרים שהיו מעורבים בתאונה או באירוע והם אינם נהגו ברכב ושלילת הכיסוי הביטוחי בהכרח תשלול מהם פיצוי מחברת הביטוח. השופט ציין כי לדעתו שלילת ביטוח לא תרתיע נהג שאוחז בהגה בעודו נוהג בשכרות.

במקרה דנן, קבע השופט הס, כי הדרך הנכונה היא לחלק את האחריות בין הנהג האשם לחברת הביטוח וכך עשה – בכלי של חלוקה חוזית קבע כי חברת הביטוח תישא בסך של 60% מגובה הנזק והנהג ישא ביתרת ה- 40% בהתאם לאשם התורם שלו.